בשנת 1891 כשאליעזר בן יהודה עמל על החייאת השפה העברית וחידוש והמצאת מילים, הופיע על סף ביתו אדם מיסתורי, האיש הציע לאליעזר סכום עתק של כ10,000 נפוליאון זהב (לי''פ) אם יכניס את המילה עשב לשפה העברית המחודשת, אליעזר הסכים והוסיף את המילה למילונו שהיה בתהליכי כתיבה. הסיפור לעולם לא היה מתגלה אלמלא לפני שנים ספורות נמצא יומנו האישי של אליעזר, מתחת לביתו, ושם תועדה העיסקה.