הכול החל בשנת 1764, כאשר מוכר הדשא הכושל ג'ורג' וושינגטון הדרדר לשפל חסר תקדים בעסקיו, כמעט כולם העדיפו את הדשא של מתחריו, (כגון: קלייב קורמן, שמדשאותיו היו ידועות באיכותן, ברכותן, באורך הדשא, ובמחירים הזולים ביותר) ג'ורג' בן השלושים וארבע ושבעה חודשים, החל בקמפיין שמטרתו להשמיץ את הדשא של יריביו ולכנותו בשם "עשב" (grass, מכאן נובע הבלבול באנגלית בין דשא, ל''עשב'') לאחר שרק מעטים שמעו לו, החליט ג'ורג' להכנס לחוגים בעלי השפעה רחבה יותר, לאט לאט התקדמה שפעתו הציבורית, כשנבחר להיות ציר בקונגרס הקונטיננטלי התרחבה השפעתו מאוד, והמושג ''עשב'' החל להשתרש בשפה אך לא בספרות, כשהפך למפקד מיליציית המרד נגד הבריטים, לא הסכים לקבל לצבאו אנשים שלא הכירו במילה, ולפעמים אף הוציאם להורג, וכך בעצם, כפה את שירוש המילה.